לאחר הלידה המיילדת תצייד אתכם בהצהרה ובהעתק רישיון  המיילדת.

בהצהרה היא תציין שהיא נוכחה בלידת הבית שלך ושאת ילדת תינוק בריא וחיוני ואף תוסיף את משקל הילוד ומינו.

ההצהרה הזו נועדה לרישום הילוד במשרד הפנים. על מנת שתוכלו להשתמש בשרותי קופת החולים או טיפת חלב  חשוב שתרשמו את הילוד קרוב ללידה.

הרישום נעשה רק במשרדים של הערים הגדולות, הנפתיות ולפעמים רק פקיד מסוים מבצע זאת.

לשם רישום עליכם להגיע האב, האם והתינוק לפני הפקיד. מומלץ לברר לפני ההגעה מי ומתי יקבלו אתכם, על מנת שלא תחשפו את התינוק ואימו לציבור שלא לצורך.

במידה ובחרתם לרשום את התינוק בבית החולים היולדת והתינוק יאלצו להתאשפז למנימום 12 שעות. לא מקובל להירשם בלבד ולכן האם והתינוק ידרשו להיבדק (יש בתי חולים שמבקשים גם לבדוק את השלייה) ובמידה ותסרבו תידרשו לחתום על טופס סירוב בדיקה וטפול.

במידה ותחליטו להשתחרר מבית החולים אחרי 12 שעות אתם עלולים לוותר על בדיקת שמיעה לילוד בחינם.

רישום בבית החולים מקנה לך את הזכות מביטוח לאומי, למענק לידה.

בלידת ביתית ההנקה טבעית ונורמלית. אין בה "תנוחות", אין בה "אמא שמחברת את התינוק לשד", אין בה טכניקות, מכניקות וקונסטרוקציות מסובכות. יש בה אמא ותינוק, שחשים זה את זו, מקשיבים זה לזו ופועלים על פי הרפלקסים והאינסטינקטים שלהם.
בפשטות, אמא שעונה אחורה בנינוחות, מביאה את התינוק שלה אל השד. התינוק, עדיין חלקלק ומכוסה שכבה שומנית נמצא במגע של עור לעור עם אימו, משתמש ברפלקסים המולדים שלו כדי להתביית על הפטמה, להתחבר אליה בצורה אופטימלית ולהתחיל לינוק בשלווה.

יש את הרפלקסים הברורים שתמיד התייחסנו אליהם כרפלקסי אכילה: מציצה, בליעה, רוטינג (הרפלקס שגורם לתינוק להפנות את פניו לעבר מקור גירוי)אך גם יש את רפלקס הצעידה ותנועות הניקור שתינוק מחפש עושה (BOBBING) ומניף את הזרועות בתנועות סיבוביות.
ברגע שאמא נשענת מעט אחורה והתינוק נמצא על אמו, בטן לבטן והיא שעונה אחורה, כח המשיכה מצמיד אותו אליה. היא רק מניחה עליו יד כדי לתמוך בו. אם הוא ערני ומעוניין הוא יגיב מייד לריח למגע ולטעם של עור אימו ויתחיל לעשות תנועות ניקור. במצב הזה שהאמא נשענת לאחור- הרפלקסים של התינוק מסייעים לו להתחבר ולהתחיל לינוק במקום להפריע לו. הרגליים עוזרות לו לכוון את עצמו למקום הנכון, הידים שלו כבר לא נכנסות באמצע, אלא הן לרוב "מחבקות " את השד. הרוטינג(רפלקס שמגיב לגירוי עור הלחי) עוזר לו למצוא את הפטמה והבובינג( רפלקס הניקור) מאפשר לו לקחת ראש אחורה, לפתוח פה גדול, ולנחות בדיוק למקום הנכון.

אמהות בלידות חוזרות עם ניסיון רב בהנקה שיילדו בבית החולים "קיבלו" את התינוק מהאחות רחוץ ולבוש אחרי שהופרד מאימו שלא לצורך, והודרכו על ידי יועצות, מדריכות , אחיות להניק בתנוחה "הרגילה", גורמים לתינוק רק להתרחק מהשד. האצבעות שאוחזות בו מאחורי העורף (במקרה הטוב- רוב האמהות מחזיקות באחורי ראש התינוק) ונוגעות בלחיו, מבלבלות אותו וגורמות לו לפנות אליהן במקום אל הפטמה. בנוסף- הלחץ על העורף גורם להרבה תינוקות "לדחוף בחזרה" ולקשת את הגב אחורה. הרגליים הבועטות דוחפות את התינוק רחוק מהשד (במישור) ונותנות לאמא מכות בבטן. הידיים המתנופפות דוחפות את התינוק אחורה, נכנסות בינו ובין השד ואל פיו, שורטות ומפריעות . תנועות הניקור גורמות לתינוק להתרחק מהשד "ומעיפות" את התינוק אחורה כשכח המשיכה מרחיק אותו מאמא. התינוק בכלל לא פותח את הפה, כיוון שאינו מרגיש את הגירוי הנכון על פניו. אם הוא כבר פותח, הוא בדרך כלל סוגר אותו לפני שהאמא מספיקה "להלביש אותו על השד בתנועה זריזה", מה שבעצם גורם לו לתת לאמא ביס בציצי (מה אתן הייתן עושות אם מישהו היה דוחף את הראש שלכן?!)
אמהות שמתלוננות על פה קטן, נשיכות, ניתוקים חוזרים, קושי להתחבר, וכמובן חוסר נוחות בהנקה, כאבי גב ודלקות בפרק היד, פשוט נדהמות ממה שהשינוי הקטן הזה עושה. בלידת בית הן מגלות שאפשר גם אחרת. כדי להניק פשוט לשכב לנוח רצוי בחדר חשוך וחמים, בפרטיות אינטימית, בשקט וללא חזיה , לנשום עמוק, להתרווח להניח את התינוק על הבטן החמה שלך ולחכות לתינוקי שיעשה את השאר.
בהנקה הראשונה התינוק מקבל בעיקר בטחון ואהבה ומעט קולסטרום שיעורר את פעילות המעיים שלו. ביממה הראשונה הוא יתרגל איתך את היניקה ואם תאכלי, תשתי ותישני כאשר הוא ישן, סביר להניח שיצירת החלב תתפתח בהתאם לצרכי התינוק.
בשבועיים הראשונים לאחר הלידה שניכם עדיין רגישים לסביבה: לרעש ,לאור, לחוסר פרטיות וביקורת של הזולת וחשוב לשמור על התנאים של לידת הבית: פרטיות, שקט ,טמפרטורה נעימה, הימנעות ממבקרים לא מועילים, אור עמום על מנת ליצור את החלב ולשחרר אותו.

בכל בעיה או שאלה יש להתקשר למיילדת

טפול ומעקב בתינוק

*מומלץ בדיקת רופא ילדים תוך 24 שעות והמשך מעקב לאחר 3  ימים

*באופן נורמלי נשימות התינוק הם בין 40 ל 60 נשימות בדקה. מצב נשימות מהיר יותר מ 60 באופן קבוע מצריך בדיקת רופא.

*מעקב אחר מתן שתן וצואה תוך 24 שעות. ביום השני – שני חיתולים רטובים, ביום השלישי – שלושה חיתולים רטובים – עד
היום החמישי לפחות חמישה חיתולים רטובים

*צבע עור התינוק רצוי שיהיה ורוד. גוון צהוב בעיניים ובעור דורש בדיקת רופא.
ניתן לחשוף את התינוק  לאור השמש למניעת צהבת. אפשר אמבטיות שמש 3 פעמים ביום, 5 דקות בטן, 5 דקות גב, עם כיסוי העיניים.

*לאחר 24 שעות מהלידה, רצוי להעיר ליניקה כל 4 שעות לפחות. התינוק צריך לפחות 8 הנקות ביום. שימת לב לתפיסה נכונה של הפטמה.

*חום החדר לא פחות מ-22 מעלות, לא יותר מ 32 מעלות. הלבשת התינוק בהתאם. חום גוף תקין 36-37.8 מעלות.

*יש להשכיב את התינוק  על הצד או הגב. על הבטן רק בהשגחה מלאה.

*חיטוי גדם חבל הטבור עם אלכוהול 70%. ניתן להוריד את הקליפס מהטבור לאחר כ-30 שעות רצוי ע"י המיילדת. אם יש הילה אדומה בעור הבטן סביב הטבור יש
חשד לזיהום מומלץ בדיקת רופא.

* 36-48  שעות לאחר הלידה, בדיקת מיילדת או אחות בטיפת חלב  וביצוע בדיקת סקר PKU

* מתן 2 מנות נוספות של ויטמין  K 2mg  אמפולה שלמה בגיל שבוע  ובגיל חודש.

מגע עור לעור צורך בסיסי של התינוק

 יולדת

* דימום סביר ופוחת עם הזמן. פד גדול שספוג דם כל חצי שעה דורש בדיקת רופא או מיילדת מיד. לפעמים יש קרישי דם זה סביר. ב-24 שעות הראשונות להחליף פד כל שעתיים

* אם יש קרעים או תפרים יש לעשות שטיפות מרובות – ליטר מים ו 5 טיפות שמן לבנדר אפשר למרוח דבש עם 3 טיפות שמן לבנזר על הפד.

* אם יש התכווצויות חזקות וכואבות בזמן הנקה, ARNICA 30C   לדווח על כאבים ממושכי ם בבטן תחתונה, או במתן שתן.

* מעקב חום במשך כשבוע אחר הלידה. במידה והחום גבוה מ38 מעלות יש לדווח למיילדת או לפנות לרופא.

 * להימנע מהרמת משקל עודף, מנוחה ושתיה רבה. להמעיט בקבלת מבקרים. לישון כאשר התינוק ישן.

*יתכן שלא תהיה פעולת מעיים אפילו 5 ימים. לאכול בריא, הרבה סיבים, פירות וירקות.  שתיה מרובה

* תרגילי כיווץ שרירי רצפת האגן, בשילוב נשימה לאחר כשבוע. שאיפה הרפיה ובנשיפה איסוף וכיווץ.

 *הנקה לפי רצון התינוק, הרבה פעמים מעט זמן עם החלפת תנוחת הנקה. בכאבי פטמות , גודש בשדיים או בעיות אחרות, לא להסס לפנות למיילדת .

מתארגנת קבוצת נשים הרות חדשה לפעילות במים לנשים הרות בבריכה מחוממת בבן עמי.

אני יוצאת לחופש בשבוע הבא אחזור בתחילת דצמבר . נעמי

בכל לידה אני נפעמת כל פעם מחדש מיכולות האין סופיות של נשמתנו וגופנו ועוצרת נשימתי לנוכח פלא הבריאה , מוכנה לעשות כל כך הרבה ובעצם לא לעשות כמעט דבר על מנת לשמור על קדושת הלידה. הלידה , מפגש עוצמתי עם שיא האהבה ושיא הפחד, מעבר מחושך לאור. בעיני כל לידה היא מקודשת.

 תפקידה של המיילדת הוא לעזור לאמא ולתינוק במעבר קצר זה של הבאת חיים לעולם , רגע בו יש לנו תחושה כי הכל משתנה. המיילדת שומרת על קדושת הלידה והיא צמודה לאם ולאב בעתיד עד שתיראה כי הגיעו לחוף מבטחים.

 בזמן תהליך התפתחות הלידה האישה חווה שינויים מדהימים, תחושותיה, רגשותיה ויצריה עומדים מול התמודדות בניסיון חיים חדש ומאתגר, המלמדים אותה לחוות את החיים במלוא עוצמתם, תוך הרחבת  הגבולות והמגננות שיצרנו במהלך חיינו מפחד שמא יפגע ליבנו או שמא תיפגע נשמתנו- האמת מבקשת לצאת לאור ואנו צריכות רק להרפות ולהסכים לצאת למסע ולאפשר לידע  לבוא. באותה נקודה בה משהו  בנו נכנע, הן למוות והן לחיים שבנו, אנו מגלות את היכולת להתמסר לכאב ולשחרר הכל, זהו הרגע בו אנו יולדות ונולדות, בוראות מקום חדש בתוכנו ואהבה ללא גבול.

 אנו מיילדות "בריאה" מאמינות באמונה שלמה ביכולתה של האישה ללדת , שאף אחד לא יודע יותר טוב ממך איך ללדת את תינוקך, זהו ידע שקיים בך מאז ומעולם ואנו שם כדי לאפשר לך לצאת ולעבור את המסע בדרך ובקצב שלך .

 זה הזמן לשוב לחיים , להשיל עטיפות זרות הגורמות לנו ניכור ופחד ולגלות מחדש את האינסטינקטים ואת הידיעה רבת הכוח הטמונה באהבה. " ישנה חשיבות מכרעת לאופן  בו אנו נולדים , ישנו קשר ישיר בין הדרך בה נולדנו לבין יכולתנו לאהוב" מישל אודנט

כל תינוק נוסף שבא בנועם ,רכות ובאהבה אל העולם ,להורים המכבדים אותו ומאמינים ביכולתו להיוולד בריא ומושלם באשר הוא, יגדל ויתפתח לילד נעים הליכות ובטוח בעצמו ,אוהב ושואף לאהבה ושלום בעולם.

]]> http://briaah.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/feed/ 0 http://briaah.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94/ http://briaah.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94/#comments Thu, 13 Oct 2011 17:09:34 +0000 ‫נעמי‬ http://briaah.co.il/test//?p=714 למאמר המלא‬]]>

• אווירה שקטה ונוחה - בקתת עץ  מרוהטת בפשטות חמימה. אורות מעומעמים, נרות ,מוזיקה מרגיעה לבחירתך.
• פרטיות ואינטימיות - את בוחרת לך את המלווים לחוויה שלך, המאפשרים לך נשימה מודעת והתבוננות פנימית ללא הפרעות.
• קשר אישי מתמשך  עם המיילדות נעמי וליהי.
• בטחון - מרחק קצר לפינוי מידי, מרחק 2-3 דקות נסיעה מבית החולים.
  שיתוף הפעולה בין שתי המיילדות מאפשר גיבוי ומעלה את רמת הבטיחות בשל נוכחות שתי מיילדות מוסמכות ומנוסות בעת הלידה.
• הידרותרפיה, לידה במים - בג'קוזי נקי ומחוטא. טמפרטורה המים והחדר מותאמת לבקשתך.
• לידה פעילה בתנועה - אפשרות בחירה בלתי מוגבלות. הליכה וטיול בן מטעי המושב, בליווי מיילדת. ריקוד אינטימי עם בן זוגך בחדר, הנעה וטלטול האגן על כדור פיזיולוגי או עמידה בתמיכה של מתלה. לידה בכריעה או עמידת שש באופן שנוח לך ובמקום שאת מעדיפה.
• טפול במגע - על מנת להתמודד עם הצירים המיילדת תומכת ומטפלת בשיאצו, טווינא ועיסוי בשמנים ארומטיים.
• עידוד והדרכה להנקה –לאחר יציאת הילוד לאוויר העולם, המיילדת  תניח את התינוק על בטנך, עור לעור ותעודד אותך להתבונן ולהכיר את ילדכם. תאפשר לך ולאב להתאהב ולהתקשר לתינוק/ת ותדריך אותך להניק במידת הצורך, על מנת לאפשר גם הפרדות טבעית של השלייה.  

בלידה ב'בריאה' מתקיימים כל התנאים הנחוצים על מנת שרמת הורמון האהבה (האוקסיטוצין) תישמר ותמלא את תפקידה במהלך הלידה ולאחריה.

אנו מאחלות לנשים כולן, שתוכלנה ללדת בסביבה בה הן בחרו לעצמן ושהאנשים שיקיפו אותן בלידה, ידעו לתת להם את התחושה שמכבדים ואוהבים אותן והן בטוחות.

שהאישה תהיה חופשיה ללדת ולא ינהלו אותה בזמן הלידה ואחריה.

אנו מאמינות כי לידת בית הינה אפשרות הטובה והבריאה ביותר להתרחשות הלידה. התחושה המרוממת שהאם מקבלת מללדת בכוחות עצמה ובמקומה הטבעי אינה משתווה לשום דבר אחר. בלידה בבית ישנה תחושה חזקה של שמחה ואהבה, משהו אלוהי וקדוש. זהו הזמן המעצים ביותר בחיי האישה, זמן שגליו יורגשו וישפיעו גם באימהות, בסיס רגשי, רוחני ופיזי לקשר בין אמא ותינוק.

ברוב התרבויות לאורך ההיסטוריה הנשים ילדו בבית. גם כיום בתרבויות רבות נתפסת הלידה כאירוע חשוב ומשמעותי בחיי המשפחה. במאה האחרונה גרמו לאנשים להאמין שהלידה בטוחה רק תחת כותלי בית החולים, רופאים ובתי חולים לקחו קרדיט בעבור סטטיסטיקות שהצביעו על כך שהלידות יותר בטוחות כיום מאשר במאות קודמות. כאשר במציאות מה שגרם לשיפור תוצאות הלידה היה מצב תזונתי, היגיינה ושליטה בהתפרצות מחלות. מעולם לא הוכח שבית החולים הוא מקום בטוח ללדת או להיוולד.

הלידה מוצלחת, כאשר האישה מחויבת ומאמינה ביכולת הטבעית והפשוטה של הגוף ללדת וביכולתו של התינוק להיוולד. לסביבה בה מתרחשת הלידה יש השפעה עצומה על תוצאות הלידה. מי שבוחרת ללדת בבית חשה תשוקה עמוקה לכך. התקדמות הלידה, תחושת הכאב, הצורך בהתערבויות רפואיות, מצב העובר כל אלו יכולים להשתנות ולהיות קשורים למקום בו האם תרגיש בטוחה.

"מקום בטוח" עבור נשים רבות זה מקום בו הן מרגישות אהובות ומוגנות, מקום מוכר עבורן שהן יכולות לסמוך על האנשים שסביבן, שיאמינו ביכולתן ובזכות הילוד להיוולד בכבוד. בעבר היו אלו הסבתות ו"האשה החכמה" שבכפר וכיום זו מיילדת הבית המוסמכת, המאפשרת לך לבחור את המרחב הבטוח עבורך.

בלידת בית את נהנית מן היתרון הגדול של המשכיות הטפול. החל בהריון, בלידה וכלה בתהליך ההורות וההנקה. יש זמן רב להכיר את המיילדת ואנשים נוספים שתיבחרי שיסייעו לך בזמן הלידה, לתאם ציפיות ולהבין מראש את רצונותייך, את חופשיה לנוע ולעשות כרצונך, לבטא חששות ופחדים שעולים ולסמוך על המיילדות שלך שיהיו שם בשבילך וידעו לתת יד כשצריך ויאפשרו לתינוק שלכם להיוולד באהבה.

תינוקות שנולדים בבית נהנים מלידה רכה, לתוך ידיים אוהבות, לחמימות ושמחה.

לאחר הלידה לא מופרד התינוק מהוריו, הוא נשאר צמוד אליכם בסביבה חמה ומוכרת, עם תאורה מתאימה. ביממה שאחרי הלידה ייבדק התינוק ע"י רופא ילדים, והמיילדת תמשיך ותעקוב אף היא בימים שאחרי, תעזור בהנקה ותדריך לפי הצורך.

מהו חיידק הסטרפטוקוקוס B?  החיידק הזה חי בעיקר בקרב נשים במערכת העיכול ובנרתיק. שיעור הנשאיות בקרב נשים הרות מוערך בכ-20%. רוב הנשים הנשאיות לא יודעות שהחיידק חי בקרבן. בהריון הוא לא מזיק לעובר, בגלל שאין לעובר מגע עם הנרתיק (חוצץ  צוואר הרחם הסגור, הפקק הרירי וקרומי שק מי השפיר), לכן בעצם ממש מיותר ליטול אנטיביוטיקה (שגם מגיעה לעובר דרך הדם  ומערערת את מערכת החיסון שלו).  במידה ולוקחים אנטיביוטיקה החיידק עלול לחזור (יש נטייה לנשים נשאיות שהחיידק ישוב ) במהלך הלידה עלול התינוק להידבק בו וללקות בדלקות ריאה, דלקות קרום המוח וזיהומי דם קשים.

 אחד מכל 2,000 יילודים עלול להיפגע בחיידק הסטרפטוקוקוס B, הנמצא בתעלת הלידה. כלומר, כ 60 יילודים בשנה  בישראל, עלולים להיפגע באופן קשה מהחיידק, וכ2 – 5 אחוז מהם אף עלול למות.

 הדרך למנוע את המחלה ביילוד היא באמצעות מתן טיפול אנטיביוטי מונע ליולדת, במהלך הלידה. טיפול בעיקר באמצעות פניצילין, יעיל למניעת ההדבקות. ישנן שתי גישות לגבי  זיהוי היולדות שצריכות לקבל טיפול מונע. הראשונה, יש ליטול תרבית מהנרתיק ומהרקטום מכל אישה הרה בשבוע 35 (נוהל בארה"ב) והשנייה, יש לטפל רק בנשים הרות עם גורמי סיכון להדבקת היילוד במחולל במהלך הלידה. (המלצת משרד הבריאות)

הנשים שנמצאות בקבוצת הסיכון הן:

מי שלקו במהלך הלידה בחום מעל 38 מעלות.

מי שהיו להן פקיעת קרומים וירידת מים מתמשכת – יותר מ-18 שעות.

מי שיולדת אחרי הריון צעיר – עד 37 שבועות.

מי שהחיידק אובחן אצלה בתרבית שתן.

מי שיילוד קודם שלה חלה כתוצאה מהידבקות בחיידק.

בלידות עם שק מי שפיר שלם בהן ירידת המים היא רק לאחר לידת הראש אין צורך במתן אנטיביוטיקה.

אני מציעה להיפגש עם מיילדת בתחילת השליש השני להיריון ולבדוק ביחד מה את אוכלת? איך את שומרת על הרגלי התזונה וההיגיינה שלך? על מנת למנוע ירידת מים מוקדמת. ( מניסיוני –לפני 25 שנה היו פחות זיהומים בנרתיק ופחות ירידות מים מוקדמות.)

לבדוק האם בתזונה שלך יש מספיק ויטמין C, לעודד אותך לאכול שום, חמוציות ולשתות תה סרפד ,קמומיל ו/או אכניצאה, להימנע ממוצרי חלב פרה ובמיוחד מהמעדנים המתוקים. להימנע מאכילת סוכר ודגנים לבנים (מאפים מתוקים) ולהעדיף פירות וירקות.

להמליץ לך להימנע משימוש בתחתוניות או מוצרים סניטריים חד פעמי ולהשתמש בתחתוני כותנה שניתן להרתיחן בכביסה. להתרחץ במקום לנגב לאחר מתן צואה. להתרחץ לפני ואחרי מגע מיני (שני בני הזוג)

לפנות לשננית בהקדם ולטפל בשיניים במידה ויש תהליך דלקתי

להימנע מעיסוי הפרינאום כהכנה ללידה בעיקר עם שמנים, המשמשים קרקע מזון מצוינת לחיידקים.

ליטול תמצית זרעי אשכולית GSE, תמצית שנועדה לחטא את מערכת העיכול, להעלות את הרמה החיסונית.

לדחות פקיעת מים יזומה במידה ואת יולדת בבית החולים.

ליולדות שחלו בדלקת גרון סטרפטוקוקלית בילדותן אני מציעה לבצע את משטח הנרתיק בשבוע 36 ובמידה והתוצאה GBS+ להתחיל בטיפול לחיטוי הנרתיק עם טבליות לנרתיק של אצידופולוס או שטיפות כלורהיקסידין. או ג'ל כלורהיקסידין דנטלי על מנת למנוע ירידת מים מוקדמת.

ליולדת שמתכננת לידת בית, אני ממליצה  לקבל את המלצות משרד הבריאות ולהתכונן לאפשרות שיהיה צורך במתן אנטיביוטיקה בלידה. יולדות עם בדיקת שתן לתרבית חיובי או כאלו שהיו נשאיות , ירידת מים מוקדמת או תינוקות שחלו בהריונות הקודמים, אני ממליצה להכין מראש הוראת רופא למתן אנטיביוטיקה בלידה.

רצוי שרופא המשפחה ייתן את ההוראה והמרשם מאחר והוא מכיר אותך ויודע אם יש לך רגישות לפניצילין. ההוראה היא :

Penibrin 1gr x6/d I.V

בד"כ אני נותנת את התרופה רק לאחר ירידת המים לנשאיות ובמידה ויש ירידת מים ממושכת (מעל 18 שעות)ללא התפתחות צירים. יולדות עם חום גבוה או לידה מוקדמת, אני ממליצה ממילא לפנות לביה"ח.

לאחר לידת בית אני ממליצה על  רחצת התינוק בתה קמומיל,(בעיקר באזור העיניים), אלכוהול 70% לגדם הטבור, משחת עיניים (טטרציקלין) בדיקת רופא ילדים, מעקב חום יומיומי ושימת לב למצב הערנות של התינוק.