fbpx
image_19496

הכי הגיוני לידה באילת

יערה הגיעה אליי דרך חברה משותפת, שיש לה רעיונות שרק בדרך נס יורדים לקרקע.
בשיחה ראשונה היא נשמעה עדיין מהוססת לגבי הלידה בבית. קבענו שאם יתאפשר לי, אגיע במהלך השבועות הקרובים לאילת לכמה ימים, נכיר אחת את השנייה ונראה.
וכך היה, ארזתי תיק קטן, לקחתי את הבנות וירדנו לאילת ליומיים. היה לנו נעים יחד. סיכמנו שניתן לרגע להחליט, אם היא תרצה ללדת בבית, היא תתקשר ונראה אם אוכל להגיע דרומה.
יערה התקשרה ביום חמישי בארבע לפנות בוקר ואמרה שמשהו מתחיל והיא רוצה שאבוא. שמחתי על ההזמנה לעוף מהשגרה.
ב-12 בצהרים נחתתי באילת עמוסה בתיקים עם ציוד. אלדד בא לאסוף אותי, פגשתי את יערה והיה ברור שיש עוד זמן. אחה”צ יצאנו לטיול רגלי בנחל שלמה, יערה נעצרת מידי פעם לציר. מתחיל להחשיך ואני נזכרת שמחר בצהריים נגמרת התחבורה הציבורית וחשוב לי לחזור למשפחה שלי לשבת. למרות שהצירים מרוחקים מאוד, אני מחליטה להזמין טיסה חזרה למחרת ב-11:00 בבוקר. בינתיים מכינים ארוחת ערב וכולנו יושבים לאכול, יערה כבר לא יושבת ובטח שאין לה תיאבון. הצירים מתחזקים אל תוך הלילה, חוצים אותו לכל אורכו. 6:00 בבוקר, אור ראשון נכנס בחלון, יום חדש, תינוקת חדשה.
בוקר טוב אילת.
ליהי
יערה ואלדד | 3.1.2014 | אילת

שתף את הפוסט

Share on facebook
Share on twitter
Share on email