fbpx

כשהלב וההיגיון

על הבחירה בלידת בית
כרמל ג'אנח כץ

נפגשים

לפני שבע שנים גיליתי שאני בהיריון. היריון ראשון, רצוי מאוד ומרגש. מאוד מהר, כמו הרבה נשים אחרות בהיריון, צללתי לתוך הנושא של היריון ולידה והתחלתי לחקור – מה כדאי לאכול בזמן ההיריון, איזו פעילות גופנית מומלצת, אילו בדיקות לעשות ומתי, מתי מספרים לכולם, איזו עגלה כדאי לקנות…, והגעתי גם לנושא של הלידה – עם או בלי אפידורל? באיזו תנוחה כדאי ללדת? באיזה בית חולים ללדת. תוך כדי שיטוטים בפורומים וקריאה בספרי ההיריון והלידה, נתקלתי ברעיון של לידת בית. בהתחלה, כמו לרוב האנשים, הרעיון נשמע לי קצת מוזר. אבל הזרע נטמן, וככל שקראתי יותר ולמדתי יותר על הנושא, הזרע הזה נבט וצמח ואני הבנתי שלידת בית דווקא מאוד מתאימה לי ונשמעת נכונה עבורי.

היה לי מאוד חשוב לוודא שההחלטה שאני מקבלת היא החלטה בטוחה – לי ולתינוק שלי. במיוחד לאור התגובות החזקות שהתחלתי לקבל מהסביבה ומהמערכת הרפואית. תגובות שנעו על הטווח בין אלו שפשוט לא הבינו למה לבחור בלידה ללא אלחוש – תגובות כמו "אבל איך תקבלי ככה אפידורל?" או "למה לסבול?" ועד אלו שהאשימו אותי בסיכון התינוק שלי – "זה חוסר אחריות" "מה אם יקרה משהו?" "החוויה שלך יותר חשובה מהחיים של התינוק שלך??" והפופולרי במיוחד, זה שנאמר במסווה של מחמאה "איזה אומץ יש לך"

כבנאדם אנליטי ורציונלי, רציתי לבחון את העובדות – האם התחושה האינטואיטיבית שלי הגיונית ומגובה במחקרים? אז הלכתי ובדקתי – קראתי סקירות של הקוקריין, חיפשתי מחקרים בפאבמד, וגיליתי את מה שכל אישה או זוג שמחליטים ללדת בבית מגלים ויודעים לדקלם בעל פה כאשר הם הופכים לסנגורים-בעל-כורחם – לידה מתוכננת בבית, בליווי מיילדת מוסמכת ובהיריון בסיכון נמוך, בטוחה כמו לידה בבית חולים בלידה ראשונה, ובטוחה אף יותר בלידות הבאות.

הפגישה הראשונה עם מיילדת הבית עזרה לי ולבן זוגי להרגיש שלמים עם ההחלטה. היא הפגינה מקצועיות ורצינות, והתייחסה בכובד ראש לכל חשש. היא הסבירה לנו על הסיכונים שקיימים בלידת בית מול לידה בבית החולים. דיברנו גם על עניין האחריות – בלידת בית ברור שהאחריות על הלידה היא על ההורים, בניגוד ללידה בבית החולים, שבה יש לנו אשליה שהאחריות על הלידה שלנו היא של הצוות הרפואי. עניין שמתבטא גם בכמות התביעות בתחום הזה.

אילו הייתה דרך ללדת שבה האם והתינוק יהיו בריאים ובטוחים במאה אחוז, כולנו היינו בוחרים בה. אך אין ודאות של מאה אחוז – לא בבית, ולא בביה"ח. החיים בנויים מסיכונים מחושבים, בחירות בין אפשרויות לא מושלמות. גם כאנשי מקצוע בתחום הבריאות, לעיתים עלינו לבחור בין כמה אפשרויות טיפול, למשל בין טיפול אגרסיבי לטיפול שמרני. יש סיכויים וסטטיסטיקות אך אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק מה תהיה התוצאה, ועלינו לבחור. ולכל בחירה שאנו עושים יש יתרונות וחסרונות. כך גם לגבי מקום הלידה.

כשאני בוחרת ללדת בבית, אני לא רק בוחרת את מי אני משתפת בתהליך הלידה, ומי ילווה אותי במהלכה. מי יהיה שם ומי לא יהיה. אני לא רק בוחרת ללדת במקום שבו הכי נוח לי, במקום שבו אני מרגישה הכי בטוחה ורגועה.

כשאני בוחרת ללדת בבית, אני בוחרת גם בסיכוי גבוה יותר להנקה מוצלחת ובונדינג עם התינוק, אני בוחרת בסיכוי נמוך יותר לסיום הלידה כלידה מכשירנית או בניתוח קיסרי, אני בוחרת בסיכוי נמוך יותר לקרעים או לחתכים, אני בוחרת בסיכוי נמוך יותר לדיכאון אחרי לידה.

כשאני בוחרת ללדת בבית, בליווי אשת מקצוע מוסמכת ובעלת ניסיון, אני עושה טעות חמורה מבחינת הסביבה, המערכת הרפואית וגורמים ממשלתיים כמו הביטוח הלאומי. ואני נענשת בשלושה מישורים: במישור הכלכלי, כאשר סבסוד הלידה נשלל ממני. במישור הרפואי, כאשר הרופא המטפל משנה את יחסו אליי כמטופלת בעקבות הבחירה שלי, וגם במישור החברתי, כאשר החברה מסתכלת עלי כחריגה, כמשוגעת, כחסרת אחריות.

ולמרות הקשיים וההתמודדות עם הסביבה המפקפקת, כשאני נזכרת בלידות שלי וחושבת גם על לידות אחרות בהן נכחתי, בבית או בבית חולים, אני יודעת שעבורי ועבור ילדיי – זו הייתה הבחירה הנכונה ביותר, הבריאה ביותר והרכה ביותר.

ברוב התרבויות לאורך ההיסטוריה הנשים ילדו בבית. גם כיום בתרבויות רבות נתפסת הלידה כאירוע חשוב ומשמעותי בחיי המשפחה. במאה האחרונה גרמו לאנשים להאמין שהלידה בטוחה רק תחת כותלי בית החולים. רופאים ובתי חולים לקחו קרדיט בעבור סטטיסטיקות שהצביעו על כך שהלידות יותר בטוחות כיום מאשר במאות קודמות. כאשר במציאות מה שגרם לשיפור תוצאות הלידה היה מצב תזונתי, היגיינה ושליטה בהתפרצות מחלות. מעולם לא הוכח שבית החולים הוא מקום בטוח ללדת או להיוולד. שאלת הבטיחות בלידות הבית היא שאלה הנשאלת כמעט בכל שיחה שלנו עם זוגות העומדים בפני ההחלטה ללדת בבית. אנחנו מוצאות את עצמנו מסבירות שוב ושוב, כי לא רק שלידות בית הן בטוחות, אלא שהן בטוחות אף יותר מלידות בית חולים. כמו שניסח זאת יפה מרסדן וגנר, MD, MSPH מי שהיה ממונה על תחום המיילדות והיילודים בארגון הבריאות העולמי במשך חמש עשרה שנה: "השאלה ההגיונית אינה "האם לידה בבית היא לידה בטיחותית?" אלא "האם לידה בבית חולים היא לידה בטיחותית?"

מחקרים עדכניים רבים מראים שוב ושוב ומעבר לכל ספק, שלידת בית מתוכננת, המתקיימת בקרבה מספקת לבית-חולים, ובהשתתפות מיילדת מיומנת, הינה אפשרות בטוחה עבור נשים בריאות שהריונן הוא הריון בריא .היתרון שיש למיילדות, בהשוואה לרופאים, כמלוות ראשוניות של הלידה היא השמירה על האווירה המשפחתית והאינטימיות של היולדת תוך ההפחתה הנמרצת בשיעור ההתערבויות הפולשניות המיותרות.

ראיות מדעיות מראות כי, כאשר מיילדת ליוותה את הלידה, מתקיים שיעור נמוך במידה משמעותית של ההתערבויות כגון: פקיעת מי השפיר, פחות נוזלים תוך-ורידיים ותרופות תוך-ורידיות, פחות ניטור של העובר כשגרה, שימוש בפחות סמים משכרים, שימוש מופחת בהרדמה ובכלל זה חסם אפידורלי למניעת כאבי לידה, פחות ניתוחים קיסריים ויותר לידות נרתיקיות לאחר ניתוחים קיסריים ושיעור חתך חיץ נמוך.

חשוב לציין שבמחקרים עדכניים, לא נמצא הבדל משמעותי בין לידה ביתית מתוכננת ללידה בבית החולים לגבי תחלואה ותמותה של תינוקות.

מעט חוויות בחיים הן מסוג החוויות שמשנות אותנו, שיוצאים מהן ורוצים לצעוק אותן לעולם, שמרגישים שאין עוד משהו שיכול לגעת בעוצמות כאלה. מעט חוויות בחיים נוגעות בבריאה, הופכות אותנו לבריאה. עם זריחה ותפילת שחרית יהלי החליט שנכון לו לצאת לאוויר העולם. בביתנו הקטן, באמצע סלון פצפון עם קירות כחולים, שסימלו לי את המצולות, צללתי לעומקים הכי טהורים והכי סוערים שקיימים. זה היה יום ראשון שקט, רגע לפני שבועות, הרחוב היה ריק מאנשים, ואנחנו – שניים, מתרגשים, אוהבים, נינוחים. יש לי את כל מה שאני צריכה. אני בבית. כשקשה לנשום, אני יוצאת החוצה לחצר.

כאשר יש רצון למים, אני נשטפת במקלחת הנעימה. ברגע של רצון עז למתוק, יש במקפיא סורבה שגיסתי הכינה במו ידיה. יהלי נולד על המיטה הרכה עם ריח הסדינים הנעימים.

הבית היה עטוף ריח של קדושה שנשאר זמן רב. הכול היה כל כך נעים ועוטף. בורכתי. עברו שלוש שנים. עברנו גם בית. חצי שעה אחרי הלידה, יהלי מתופף ומנגן לכבודה, לכבודי, לכבודנו. לא השקט של הלידה הראשונה, אבל אותה קדושה בשמחה של בית עם שני ילדים. אני במקלחת שלי. עם הבגדים שלי (או בלי), עם התינוקת שלי והילד שלי והאיש שלצידי. מריחה ריח נפלא בנחיריים, הכול ירוק מסביב. בא לי עוד אחד כזה. עכשיו.

ענת ושי | 9.6.2016 | כרכור

לאן שנצוף

מיה טבת דיין

בִּתִּי מַנּיִחָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל בִּטְניִ
כְּמַאֲזִינָה לְצֶדֶף גָּדוֹל,
שׁוֹמַעַת בִּי רַחַשׁ רוּחוֹת עַתִּיקוֹת
וְקוֹרֵאת רְמָזיִם
לֹא מִזְּמַן יָצְאָה מֵהַבֶּטֶן הַזֹּאת,
נִפְלֶטֶת מִתּוֹךְ הַגַּלִּים.
 
עַכְשָׁו אֲנִי הַמָּצוֹף הָעֲנָק
וּבִתִּי יְשֵׁנָה עָלַי
אֲניִ הַצָּב, שֶׁעָלָיו מֻנָּח הַיְּקוּם
וְהַיְּקוּם הוּא בִּתִּי.
אֲניִ הַגּוּף הַגָּדוֹל, חֹמֶר וַעֲצָמוֹת
וּבִתִּי נוֹשֵׂאת רִבּוֹא חֲלוֹמוֹת.
 
מִתַּחְתֵּינוּ וּמִסְּבִיבֵנוּ
אוֹקְיָנוֹס מֵימֵי הָאַהֲבָה
וְאוֹר קָטָן בַּמִּסְדְּרוֹן מִחוּץ לַחֶדֶר
הוּא מִגְדַּלּוֹר
 
לְאָן שֶׁנָּצוּף שָׁם בַּיִת
 
 
מתוך – מתוך 'לאן שנצוף שם בית',
הוצאת מוסד ביאליק כבר – סדרה לשירה

עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל

מתוך הספר –
לידה – מלאכת החיים

בטיחות פיזיולוגיות בזמן ההריון והלידה אפשרית ע"י התנהגות אינסטינקטיבית גמישה ואקטיבית. אחד מתפקידיו של הכאב הוא לכוון את האשה להיות בתנוחה שמיטיבה איתה ועם תינוקה.
כיום יש לנו את האפשרות להיות מודעות לביולוגיה המדהימה שלנו ולבחור בה באופן רציונלי וככה להגביר את סיפוקנו ורווחתינו שלנו ושל הדורות הבאים.
פשוט כמו עם כל פרי, לא אוכלות בוסר.

דגים אינם יכולים לראות את המים- אודות הצורך להביא ממד אנושי ללידה

ד"ר מרסדן וגנר
PHD MSPH

 

באת מימד אנושי ללידה משמעותה הבנה כי האשה היולדת היא אדם, לא מכונה ולא רק מיכל לייצור תינוקות. להראות לנשים – שהן חצי מהמין האנושי – שהן נחותות ולקויות באמצעות נטילת יכולתן ללדת היא טרגדיה לחברה בכללותה. מצד שני, כיבוד האשה כאדם, כחברה חשובה ורבת ערך במין האנושי, ווידוא כי חוויית האשה במהלך הלידה היא חוויה מספקת ומעצימה אינם מעין תוספת חביבה אלא צורך חיוני, משום שהם מעצימים את האשה ומשום כך מעצימה את החברה ככלל. 
הבאת מימד אנושי ללידה משמעותה העמדת היולדת במרכז ובנקודת שליטה, כדי שהיא תקבל את כל ההחלטות לגבי ההתרחשויות – היא ולא הרופאים או כל אדם אחר. הבאת מימד אנושי ללידה משמעותה הבנה כי נקודת המיקוד של שירותים לאם היולדת היא טיפול ראשוני קהילתי, לא טיפול שלישוני בבית חולים, כאשר מיילדות, צוות הסיעוד והרופאים עובדים כולם יחד כשווים, בצורה הרמונית. הבאת מימד אנושי ללידה משמעותה מתן שירותים ליולדת המבוססים על ראיות מדעיות מוצקות, ובכלל זה ראיות המבוססות על השימוש בטכנולוגיה ובתרופות. 
אולם כיום, במקומות רבים, אין מימד אנושי בלידה. ומדוע? משום שדגים אינם רואים את המים בהם הם שוחים. המסייעים בלידה, בין אם אלה רופאים, מיילדות או צוות סיעודי, אינם יכולים להבחין בהשפעה המעמיקה שמשפיעות ההתערבויות שלהם על הלידה. לצוות המסייעים בלידה בבית חולים אין מושג כיצד נראית לידה ללא התערבויות כאלה, לידה שלא ניטל ממנה המימד האנושי. כשל נפוץ זה בידיעה מהי לידה נורמלית, בעלת מימד אנושי, סוכמה על ידי ארגון הבריאות העולמי במלים הבאות: 
"באמצעות הפיכת הלידה לאירוע רפואי, כלומר, הפרדת אשה מסביבתה והקפתה באנשים זרים המשתמשים במכונות מוזרות כדי לעשות דברים מוזרים במטרה לסייע לה, מצבה הנפשי והגופני של האשה משתנה עד כדי כך שהאופן שבו היא תשלים את ביצוע המעשה האינטימי הזה חייב אף הוא להשתנות ומצב התינוק שנולד ישתנה באותה המידה. התוצאה היא שאי אפשר כבר לדעת מה היה טיבן של לידות לפני שינוים אלה. רוב הגופים המספקים שירותי בריאות כבר לא יודעים מהי לידה שאינה אירוע רפואי. כל הספרות המקצועית בתחום המיילדות וחקר הוולד מבוססות במהותה על תצפיות על לידות שהיוו אירועים רפואיים. " –ארגון הבריאות העולמי (1) 
מדוע לידה כאירוע רפואי שוללת…

מיתוסים על לידות בית -

מעמוד הפייסבוק
זכותי ללדת

התכוננו להפרכה!

תזכרו את היום, ה- 6.6.17. היום שבו יולדות הבית של ישראל החליטו שהן לא שותקות יותר והן יוצאות בקול לנרמול לידות הבית.
לכבוד היום החשוב הזה החלטנו לעזור ולשבור כמה מהמיתוסים שנפוצים כל כך על לידות בית.
הנה כל השאלות והתשובות (מבוססות המחקרים) ששואלים אותנו תמיד על לידות בית.
 

 
1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"
בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלוש יולדות).
מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.
בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית.
מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.
הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>http://bit.ly/2014-transport-effectiveness
 
2. " לפני שנשים עברו ללדת בבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"
לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השגויה הזו שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. מה שהשתנה זה המודעות כללית לחשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון.
למעשה, בין המאה ה-17 ועד המאה ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים עד כי חשבו שיש "קדחת תינוקות" מיוחדת בבתי החולים. . נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב.
כיום, ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה מאפשרת בטחון גבוה יותר בלידה עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסובלות ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.
 
3. אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"
כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.
גם בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים: לידה מכשירנית היא לידה מסוכנת לתינוק.
דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום הלידה .(פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, והוא ניתן לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו – האם זה לא סיכון?
לפי מחקר שנערך בישראל בשנת 2014 19% אחוז מהלידות מסתיימות בניתוחים קיסריים בבתי חולים לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. חשוב לזכור שכל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה את הסיכון להידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף ואף נמצא קשר בינו לבין הופעת מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד.
פעולות נוספות הנחשבות "שגרתיות" בבתי החולים במהלך לידה הן פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהפעולות הללו מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולוגיה של הלידה.
חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה אצל האם. מכאן, שלהתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.
ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.
הנה לינק למחקר שנערך בשנת 2005 ומשווה בין לידות בית ללידות בית חולים במדדים הנוגעים להתערבויות רפואיות: http://bit.ly/2005-homebirth-safety
87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים – 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.
הנה לינקים לעוד שני מחקרים בנושא:
נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא.
נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.
קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> http://bit.ly/WHO-safe-motherhood
 
4. "מה אם העובר ייוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר? ירידות דופק?
מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה. היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר.
מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.
יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מצב נפוץ ביותר שיכול להוות סכנה רק במקרים נדירים.
ירידת דופק של העובר מתרחשת לפעמים במהלך הלידה; רק ירידת דופק שאינה שגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים.
 
5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"
אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.
חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.
מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.
כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 – בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.
 
6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"
מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל. 

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות.

חוזר משרד הבריאות שפורסם במאי 2017 מדגים היטב את הגישה של בית החולים ללידה טבעית, והיא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אישה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה. בחוזר שפורסם ישנם 6 סעיפים, ארבעת הסעיפים הראשונים עוסקים בהגדרות שונות כגון חלוקת האחריות בין הצוות הרפואי, הגדרת לידה טבעית וכו'. סעיפים 5 ו-6 לחוזר מציגים את ההנחיות המקצועיות לבתי החולים בדבר הלידה הטבעית עצמה.

בסעיף 5.1.2 לחוזר, שזהו למעשה הסעיף השני(!) בחוזר העוסק בלידה טבעית, מופיע המשפט הבא: "רופא מיילד ידגיש את הסיכונים הכרוכים בלידה טבעית לה וליילוד".
האם זהו חוזר שמעודד לידה טבעית? התשובה על כך לטעמנו היא מאוד סובייקטיבית.
קישור לחוזר משרד הבריאות שפורסם ב- 5/17 >>> http://www.health.gov.il/hozer/mr15_2017.pdf
 
7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"
מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.
מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.
בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.
 
8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"
מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו ללא ליווי של מיילדת מוסמכת. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.
כמו כן, במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, ניתן ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן פחות טובות.
מקרים אלו לא רלוונטיים לישראל כיוון שבארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת. לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.
מחקר התומך בממצא הזה>> http://bit.ly/2017-ACOG-US
 
9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.
על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך. על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.
בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.
מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> http://bit.ly/2014-tranpsort-collaboration
 
10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון
כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

המלצות

פוסט מרגש בפייסבוק, עם שרשור תמונות של כל הקטנים שיילדתי בעבר (שכבר לא כל כך קטנים) – לצפייה לחץ כאן